על התסריטאי - ריצ'רד מייבאום
לא רבים מכירים את השם, אבל כולנו מכירים
את הסרטים מאחוריהם הוא עומד. מייבאום הוא זה שהיה אמון על עיבוד ספריו של איאן
פלמינג אודות המרגל האלמותי ג'יימס בונד, לקולנוע. למייבאום, שנולד ב-6 במאי 1929,
קריירה מרשימה כתסריטאי. כבר ב-1936 יצא לראשונה לאקרנים סרט פרי עטו של מייבאום.
בין השנים 1962-1989 עיקר עיסוקו של מייבאום היה עיבוד הטקסטים הבלשיים לכדי תסריט קולנועי. יש להודות כי מייבאום עשה זאת בהצלחה רבה וההוכחה לכך היא העובדה כי רבים
מסרטי ג'יימס בונד הפכו לשוברי קופות. בכדי להכיר מעט יותר את האיש, יש להיחשף בראש
ובראשונה לעשרת הסרטים הראשונים במפעל חייו, הלא הוא בונד, ג'יימס בונד.
תחילת שנות השישים העליזות: איך החלה מסורת נערות ג'יימס בונד
בשנת 1962 יצא הסרט הראשון בסדרת סרטי
ג'יימס בונד - "דוקטור נו". לא רבים יודעים זאת אבל למרות העובדה שהיה
זה הסרט הראשון שעסק בבלש הנודע, העלילה בה עוסק הסרט אינה מתבססת על הספר הראשון.
בסרט הראשון, בו גילם ג'ון קונרי את בונד, הבלש מחלים פציעה ועקב כך מקבל עליו
משימה פשוטה יחסית, חקירת מקרה רצח בג'מייקה. בתפקיד הרשע התורן, דוקטור נו כמובן.
הדוקטור מאיים על על אוכלוסיית העולם ומכריז שאם לא יקבל את מבוקשו, ישמיד את כל
מה שנקרה בדרכו באמצעות פצצת אטום. מיותר לציין שבסרט החלה המסורת המיתולוגית של
"נערת ג'יימס בונד". הראשונה למלא את התפקיד הייתה האיטלקיה אורסולה
אנדרס. כשנה אחר כך, בשנת 1963, יצא "מרוסיה באהבה", שעסק בניסיון כביכול
של סוכנות הביון הרוסית - הקג"ב, לנקום בג'יימס בונד במטרה לעורר אחדות
ומוטיבציה בקרב הכוחות הרוסים. למרות העובדה שהסרט עוסק בארגון רוסי המתכנן נקמה
כנגד סוכן של שירות הריגול החשאי של בריטניה, הוא צולם למעשה בטורקיה.
אמצע שנות השישים: ריגול, זהב ופצצות אטום
נראה כי על התסריטאי ריצ'רד מייבאום הוטלה
משימה לא פשוטה והוא הקפיד 'לייצר' סרט אחד לשנה תוך שנותר נאמן למקורות
הספרותיים. ב-1964 יצא "גולדפינגר", שהיה הראשון מבין סרטי הסדרה לזכות
באוסקר. אומנם לא על בימוי או הפקה, אלא בקטגוריית הסאונד, אולם בהחלט מדובר במעמד
מכובד. הסרט עוסק בניסיונותי של בונד לסכל מזימה של חובב זהב להפוך את ההון המוזהב
שברשותו לרדיואקטיבי. כיום הסיפור נשמע לנו מופרך למדי אבל באותה תקופה היווה הסרט
סממן ראשון להפיכתו של ג'יימס בונד לדמות קאלט של הגיבור הטוב המושיע את העולם
מפני רשעים תוך שהוא שומר על אלגנטיות וחי את החיים הטובים.
עוד קצת מאמצע השישים: נאט"ו, פעלולים מיוחדים וארגוני רשע
ב- 1965 יצא "כדור הרעם", בו
נשלח ג'יימס בונד לאתר פצצות אטומיות שנגנבו מארגון האמנה הצפון-אטנלטית (הידועה
יותר בשם נאט"ו). ייחודו של הסרט הוא התקציב הגבוה שהושקע בהפקתו, לאור
העובדה כי רבע ממנו מתרחש מתחת למים. הסרט היה המניב ביותר כלכלית משאר הסרטים
וללא כל ספק החזיר את ההשקעה, כיוון שהכניס ליוצריו סכום עצום של למעלה מ-141
מיליון דולרים. גם "כדור הרעם" קטף אוסקר, כשאחד הפעלולנים - ג'ון סטירז
- זכה על ביצועיו בקטגוריית 'פעלולים מיוחדים'.
היש שם מתאים יותר לסרט בסדרה זו מאשר "בשירות הוד מלכותה"? שלא כמו בסרטים הקודמים, בהם שיחק קונרי את
הסוכן, הפעם היה זה ג'ורג' לייזנבי שתר אחר ראש ארגון רשע שככל הנראה זומם גם
להשתלט על העולם או לפחות לחסל כמה "גוד גייס" בדרך.
הטרילוגיה של שנות השבעים: מרגלים מאוהבים ויהלומים נצחיים
את העובדה שיהלומים הם חבריה הטובים ביותר
של האישה, ידענו כבר קודם. בסרט "יהלומים לנצח" מ- 1971 מתחזה בונד
ליהלומן במטרה לחדור לקהילת מבריחים בינלאומית. תוך זמן קצר הוא מגלה כי מעורב
בסיפור אחד מאויביו המושבעים, הדורש כופר תוך איום לחסל את העולם באמצעות קרני
לייזר. ודאי כבר הבנתם את התמה החוזרת עד כה... ואיך אפשר בלי לזכור את טיפאני
קייס, נערתו של בונד ב"יהלומים לנצח", אותה גילמה ג'יל סנט ג'ון.
"האיש בעל אקדח הזהב" מ- 1974 הוא התשיעי בסדרת הסרטים אך הוא מבוסס
דווקא הספר השלושה עשר. רוג'ר מור בתפקיד בונד נשלח להשיב מכשיר חשמלי מסוכן מידיו
של רוצח. ב- 1977 יצא "המרגלת שאהבה אותי", גם בו כיכב רוג'ר מור בתפקיד
הראשי, הפעם כמי שמנסה לאתר צוללת טילים בריטית שאבדה. הסרט היה מועמד ללא פחות
משני פרסי גלובוס הזהב וזכה לשלוש מועמדויות לפרסי אוסקר.
מאמר זה נכתב על ידי נורית גולומב - סטודנטית שנה ג' בבית הספר ללימודי תסריטאות וקולנוע סם שפיגל בירושלים
מאמר זה נכתב על ידי נורית גולומב - סטודנטית שנה ג' בבית הספר ללימודי תסריטאות וקולנוע סם שפיגל בירושלים